דפוס והדפסים

דפוס – משהו שכדאי לדעת

עולם הדפוס היה ונשאר במשהו גם מן המסתורין. אנשים שאינם מקורבים  לתחום תוהים ואינם מבינים את התהליכים והדרכים השונות להוציא לפועל רעיון, בעקבות פירוק והכנה, שסופם מוצר מוגמר, בעיקר על נייר.

עד להמצאת גוטנברג היתה נהוגה השיטה של העתקה בעט, הספרות של "בטרם" הכילה כתבי יד, כפי שבאה לידי ביטוי בנושאים שהעסיקו אנשי רוח במערב וכן מהתקופה הרומית והיונית.  

מכונת הדפוס של גוטנברג

יוהנס גוטנברג

התנ"ך של גוטנברג

המצאת הדפוס-נתנה תוקף לסמכות המילה המודפסת והביאה לשינוי מהפכני מבחינה תרבותית, חברתית וכלכלית.
למרות המצאתו ושכלוליו הרבים, בתוצאות מרשימות של מוצרי דפוס אסטטיים וטיפוגרפים, התקשה בית הדפוס של גוטנברג להתקיים, נקלע לקשיים ולא הצליח לגייס הון- הוא נאלץ למכור את בית הדפוס ומת בודד ואביון.

דרכי התחבורה והמסחר באירופה-סייעו רבות להתפתחות הדפוס והעברתו למושבות על ידי ארצות אירופה ששלטו בהן.
הדפוס התחיל להשפיע רבות על המלאכה,המסחר והתעשיה, הפצת מידע כלכלי,פרסום של פולמוסים פוליטיים, דברי כפירה לדת וגרם בזאת לתסיסה רבה.
במקביל ועקב אירועים שונים בעולם, כמו גילוי אמריקה, רפורמציה בכנסיה הקתולית והופעתו של לותר-השתלבו היטב בתעשית הדפוס.
באיטליה וגרמניה הופצו אותיות לטיניות בדפוס וכל אחת מהן הגדילו לעשות בחיפוש אחר אותיות מיוחדות.

אותיות לדפוס

יש לציין שהדפוס בתקופה זו-התייחס רק ל -4 שפות בלבד,כאשר אחת מהן היתה העברית.כבר בשנת 1475 הופיע הספר העברי הראשון עם תאריך מודפס על ידי אברהם בן גרטון מאיטליה.
בשנת 1492 הופיע דף מספר בראשית של התנ"ך.
בשנת 1577- התחיל לפעול בית הדפוס הראשון בארץ-בצפת.
בשנת 1841 -התחיל לפעול בית הדפוס בירושלים ובשנת 1907 בתל אביב.

משנת 1550 ועד 1800, עברה ההגמוניה הפוליטית באירופה מגרמניה ואיטליה לספרד, אנגליה וצרפת.התסיסה הכלכלית, הפוליטית והתרבותית תרמו רבות לפיתוח הדפוס, אשר גרמו לשינויים רבים בהרגלי הקריאה והכתיבה,נפתחו האפשרויות בתחום האמנות ומדעי הרוח.

בתחום האמנות- ניכר זינוק רב קדימה-כאשר נמצאה הדרך לשלב איורים שנעשו בתחריט נחושת [דפוס שקע], עם אותיות יצוקות [דפוס בלט], שילוב איפשר הוצאת ספרי לימוד ואמנות, מחקר ודת ובמקביל עיתונים וכתבי עט.

מ-1800 ואילך חלו שינויים,פותחו שיטות חדשות והדפוס הפך לעובדה קיימת ומשפיעה על החיים.

הדפס אבן (ליתוגרפיה)

בשנת 1796 הומצאה בדרום גרמניה שיטת ההדפסה על אבן, הודות למחצבות אבן הגיר אשר באמצעותם יוכל להתבצע התהליך. אבן הגיר עברה עיבוד של יישור והחלקה.
שיטת הדפסה זו מבוצעת לפי עקרון התכונות הבסיסי של הדחיה בין שמן ומים. בדרך זו מעובדים החלקים על פני האבן החלקה כך שהם דוחים מים וקולטים צבע.

בתחילה מציירים את הציור המבוקש בצבע שמנוני על האבן, אח"כ מרטיבים במים הנספגים באזורים הנקיים מצבע כך שרק הצבע יודפס, מצמידים את הנייר לאבן ובעזרת גליל ומכבש תתבצע ההדפסה על ידי לחיצה וגלילה.
שיטה זו היתה מקובלת עד תחילת המאה ה-20 ואח"כ על פי אותו עקרון פותחה שיטת דפוס ה"אופסט" או העתקה לא ישירה - במערכת גלילים של צבע ומים. במקום האבן נכנסו לשימוש לוחות אבץ ואלומיניום.

דפוס ה"אופסט"-מאפיין בלוחות מתכת גמישים-מורכבים על גבי טנבור-לוחות כאשר בעזרת שלושה מהם יוצרים ביחד תהליך הדפסה אחד. [טמבור הלוח, טמבור שמיכת הגומי וטמבור הלחץ]-משמיכת הגומי-עליו עליו מודפס הנושא, בצורה לא קריאה ובזמן ההדפסה על הנייר,מופיעה ההדפסה המבוקשת.

טמבור הגומי מאפשר הדפסה גם על חומרים מחוספסים-תכונה בעלת יתרון רב לגבי שיטות ההדפסה האחרות.
עם הזמן נכנסו לשימוש לוחות נייר במקום לוחות האבץ-יתרונם חיסכון בתהליך הצילום והמונטז´- גם אפשר לכתוב עליהם במכונת כתיבה-וכמובן גם לצייר עליהם בצבע.
שוכללו מכונות ההדפסה על ידי הכנסת פילמים בעלי רקע שקוף ועל ידי סידורם להדפסה - נותנים חיסכון רב בתכנון חיתוך הנייר וקיפולו.
במסגרת השכלולים הרבים- יש לזכור את תחילתה של השיטה, כהדפס אבן ועד מערכת מכונות מורכבת עם גלילים,מעבר מהיר של צבע והכנה לדפוס של שקפים וצילומים.

הדפסים- משהו שכדאי לדעת:

השיטות השונות של יצירת ההדפסים:

במקרה כזה אין מנוס מהתייעצות ועזרה משמאים ומומחים בתחום הזה.

הדפסים לפי הכללים-או שילוב טכניקה מעורבת?

עם התפתחות הטכנולוגיה-בפיתוח רשתות וחמרים עמידים ואיכותיים,קיבל מקצוע הדפס הרשת [משי],תאוצה ונעשה מוכר ומכובד בקהילת היוצרים והאספנים, התחבר ברוב כבוד לטכניקות האחרות של ההדפס כמו התחריט, חיתוך -עץ וליתוגרפיה-הדפסת אבן [שטח].

בתחילת הניסיונות-רמת ההדפסה היתה ירודה, הצבעים לא התאימו ובקושי התייבשו.

במשך הזמן  נבדקו שיטות אחרות וחומרים אחרים, בעקבות זאת חלה התקדמות רבה. אמנים בכל העולם , (בעיקר אמריקאים), הכירו באפשרויות הנפתחות בפניהם וקבעו את מקומו של הדפס הרשת בהתעניינות הציבור.
מתוך כך הורגש הצורך להגדיר כללים וחוקים שיהיו בתהליך מסויים מוכר לפי קוד מוסכם לפיו יעבדו האמנים ואותה שפה תהיה מוכרת לכולם.

הכלל העיקרי -חייב מסגרת סדר אחידה,מספור סדרה, חתימה [בעפרון],בשולי הדף מתחת להדפס-כהוכחה לעבודה אישית של האמן, ולא חתימה על ההדפס להבדיל. שזאת רפרודוקציה והדפס לא מקורי.

חשוב שרישום המיספור של ההדפס, יעשה מתוך המספר הכולל של הסידרה,
כמו:  1/20 2/20 וכן הלאה.תוך כדי התהליך מותר לאמן ליצור מספר הדפסים כניסיון וערכם רב יותר. ציון הדפסים אלו יופיע לצד חתימת האמן כ--[ a.p artist´s proop ].

מכל האמור לעיל-יצירת כללים מוסכמים עליו כתבתי ב- "הדפסים-משהו שכדאי לדעת".
עם תחילת עבודתי בלימוד מקצוע הדפס הרשת [משי] בכמה מכללות ובסדנת שלי, התחבטתי קשות אם להיות נוקשה וצמוד לכללים הנזכרים , או לאפשר ליוצרים-חופש פעולה.

צריך להבין שההדפס בטכניקה בו הוא פועל המאפיינים שלו יצירת שכבת צבע שטוחה ודקה מאוד-לעיתים בתוספת לצבע חומר משקף "טרנספרז-בייז"
והעברה על גבי הרשת נוצרת ההדפסה, לעיתים צבע על צבע יוצרים שקיפויות מדהימות והתמונה הסופית עדינה ואוורירית.

ויתור על כללי היסוד ופתיחה לפני האמנים את חופש היצירה-כלומר להמשיך ולעבוד על ההדפס לאחר סיום החלק של ההדפסה, הוספה של עפרונות צבעוניים, גירי פנדה,טלק, אקריליק או כל חומר אחר,גורמים לשינוי ובעצם ניטל מההדפס את התואר שלו והוא הופך להיות ציור לכל דבר.חופש היצירה של האמן-שחשוב לו, להמשיך ולהתגבר על בעיות טכניות,עם אפשרויות שליטה מבלי להיות כבול למוסכמות.

במקרה זה,הייתי מציע וחתימת האמן ללא מיספור, תהיה על העבודה ולא בשוליים- ותכנס לקטגוריה של רפרודוקציה- והיא יצירת אמנות לכל דבר, ובמקרה זה -בלי להוריד מערכה.ובאמנות כמו באמנות-תעמוד היצירה למבחן התוצאה.

צבעי דפוס  – משהו שכדאי לדעת

מרכיבים עיקריים:

צבעי הדפוס המשמשים לשיטות ההדפסה השונות-נבדלים בתכונותיהם הפיסיקליות והכימיות ולכן הרכבם שונה.התאמת ההרכבים השונים מאפשרת לקבל את איכות הצבע הנדרש לכל אחת משיטות ההדפסה השונה.
הדרישות הבסיסיות לכל צבעי הדפוס: צמיגות, ייבוש וייצוב.

הצבע המודפס במכונה למשל צריך להיות במצב של קרוב לנוזלי, בעוד שצבע להדפס רשת חייב לתת מענה להדפסה בעזרת מגב, בצורה שטוחה ולעיתים שקופה מאוד המצריכה הכנה של הצבע בחומר משקף-"טרנספריז-בייז".

השיקולים בהכנת הצבע ,צריכים בראש וראשונה לענות על הצרכים -על מה אנו מדפיסים-על נייר, בד טכסטיל,קרטון,פח או חומר פלסטי.
חשיבות רבה נודעת להצלחת ההדפסה, בגורמי התייבשות הצבע, יציבותו- שאינו מתפרק או מתפורר.מכאן נובעת החשיבות להכנת הצבע ממרכיב פיגמנט, חומרי קישור וחמרי עזר.

הצבען [הפיגמנט]-מורכב מאורגני ולא אורגני. רוב הצבעים בשימוש הדפוס נעשים בצורה כימית-חיבור של חומצה ומתכת.קבוצת הצבעים האורגנים נוצרים מפחם, נפט, פיח וגז טבעי- זה נתון לשינויים בעוד שצבע הנעשה בתרכובת כימית לא ניתן לשנות.

המקשר : חומרי הקישור הנותנים לכל צבע את התכונות הנדרשות-כדי לעבור בקלות בגלגלי מכונת הדפוס, היספגות לתוך הנייר, התיצבות על השטח-ללא שינוי והתיבשות מהירה.רוב חומרי הקישור נעשו בעזרת שמן פשתן, אך לאחרונה חלו שינויים של מעבר לחומרים סינטטים הנוצרים מבישול שרפים טבעיים עם שמנים היוצרים פולימרים ונמסים כחומרים מיוחדים- שמעלתם ויסות מהירות הייבוש,מונעים יצירת קרום ועמידותם רבה.

יש לציין את ההבדלים הקיימים, בין הצבעים המיועדים לדפוס בלט, רשת או אופסט [שטח].

המיוחד בצבעי האופסט – הם מסוגלים להטמיע כמות מסויימת של מים ויצירת תחליב בעזרתו ניתן לכסות שטחים גדולים,   בעוד שבדפוס הבלט או הרשת יש הבדל בזמן ההתיבשות.
חשיבות רבה לציין על התופעה של ערבוב צבעים מיצרנים שונים,בעקר משיקולים כלכליים, דבר העלול לגרום לנזק רב בהדפסה, מאחר וסוגי מרכיבי הצבע יכולים להיות שונים וגם ערבוב בעזרת מדללים שונים ישיגו תוצאה בלתי רצויה.

ייצוב הצבע : יש עדיפות לשמנים בלתי רוויים מן הצומח, כדי שלא יווצר קרום דק שבהתחברות עם חמצן מהאויר- עלול לגרום להצהבה של הנייר עם הזמן.לצורך הבטחה של תהליך ייצוב הצבע-מעבירים את שמן הפשתן עיבוד מסויים ובישול ב 300 מעלות, על ידי כך נקבל את דרגת הצמיגות הרצוייה וייבוש מושלם.

צבעי השרף : הם חומרים הנוצרים בריאקציה כימית,על ידי חומצות, כהלים וגליצרין-יש להם תכונות טובות של ברק ונוחים להדפסה.

שמנים : צבעים המיוצרים על בסיס שמנים מינרלים, נטולי ריח וטובים להדפסה באם התהליך נמשך בעזרת תנורי ייבוש.

לאחרונה נמצא שימוש רב בהקרנה של קרניים אולטרה-סגוליות,בעקר בהדפסת תויות ומדבקות על חומרים לא ספיגים, אופסט על פלסטיק,דפוס רציף והשבחה מבריקה על גליונות מודפסים.

צבעים מתכתיים : להשגה הדפסה בדמוי כסף, משתמשים בעיבוד של אבקת אלומיניום ובברונזה להדפסה דמוי זהב. נוהגים להדפיס צבעים אלו על רקע מוקדם עשוי מחומר שקוף צהוב.

לסיכום:
בפני המדפיסים בשיטות השונות: בלט, שקע,רשת ואופסט קיימות אפשרויות רבות המצריכות לימוד- תוך התחשבות ועל סמך המיידע החדש שנוצר לבקרים, בתחום מדעי הכימיה, הפיסיקה, האלקטרוניקה ובתהליכים טכנולוגים.

ריבוי השיטות הוא אתגר לימודי בפני עצמו-לנוכח השינויים הרבים וכמובן לנוכח הדפוס הדיגיטלי הכובש מקומו במקום השיטות הישנות ומחליף שימוש בצבעים מסורתיים.