אמנות ומוח

אז מה באמת קורה במוח כאשר אנו מתבוננים ביצירות אמנות?

בסידרת מחקרים שערכתי בציריך בשיתוף פעולה עם אמן בריטי, רוברט פפרל , בדקנו תפיסה, זיכרון והערכה אסתטית של יצירות אמנות אצל סטודנטים בני 20 פלוס חסרי השכלה או ידע באמנות, שאינם נוהגים לבקר במוזיאונים, דהיינו נבדקים ” נאיביים‘‘ בניגוד לנבדקים ”מומחים‘‘ שעוסקים באמנות. פפרל מצייר תמונות בלתי-מוגדרות (indeterminate) ייחודיות, שהן בין המופשט (abstract) להיצגי (representational) וציוריו מעוררים דילמה תחושתית בצופה, כיון שנדמה כי מכילים אובייקטים מוכרים (אנשים, נוף וכדומה) אך לא ניתן לזהות אובייקטים אלה בודאות.

הנבדקים צפו בתמונות היצגיות, מופשטות, ותמונות בלתי-מוגדרות של פפרל והתבקשו לדווח האם הם מזהים תוכן מוכר כלשהו בתמונה, ולאחר מכן לדרג את ההשפעה האסתטית של התמונה , שיכולה כמובן להיות חיובית או שלילית .

התוצאות הפתיעו: למרות שבתמונות המופשטות ובתמונותיו של פפרל אין אובייקטים, הנבדקים דיווחו כי ראו אובייקטים מוכרים (אנשים, בתים, עצים, פרחים, פירות) בכרבע מהיצירות. זמן התגובה, דהיינו הזמן שלקח לנבדקים להחליט האם יש אובייקטים בתמונות אלה היה ארוך יותר משמעותית מזמן תגובתם לתמונות היצגיות (נוף או דיוקן). למרות הבדל זה, הנבדקים דירגו את הערך האסתטי של כל התמונות, בין אם הכילו תוכן מוכר ובין אם לא, בצורה דומה.

כעבור שבוע חזרו הנבדקים למבחן פתע של זיכרון בו הוצגו להם התמונות שראו בניסוי הראשון ותמונות חדשות שלא ראו מעולם והם התבקשו לדווח האם התמונות ישנות או חדשות. התוצאות שוב הפתיעו: הנבדקים זכרו הרבה יותר תמונות עם תוכן מוכר מאשר תמונות מופשטות או בלתי-מוגדרות.

ומה קרה במוח בזמן שהתבוננו הנבדקים ביצירות האמנות? להפתעתנו מצאני כי בקליפת המוח הראייתית התגובה לתמונות תיאוריות, מופשטות ובלתי-מוגדרות זהה, למרות התוכן השונה. כמו כן גילינו עליה בפעילות העצבית באזורים המשתתפים בהעלאה בדימיון ובשליפה מהזיכרון.

מסקנות המחקר:
זיכרון של יצירות אמנות תלוי בתוכנן, אך ערכן האסתטי אינו תלוי בזיהוי תוכן מוכר.
המוח האנושי מנסה לפענח יצירות אמנות בלתי-מובנות על-ידי אסוציאציות לאובייקטים מוכרים השמורים בזיכרון.

במחקר דומה שנערך בלונדון התבקשו נבדקים להחליט האם תמונות היצגיות שכללו דיוקנאות, נופים וטבע דומם, ותמונות מופשטות הן יפות, מכוערות או ניטרליות. התמונות היפות והמכוערות לוו בעליה בפעילות העצבית בקליפת המוח האורביטופרונטלית, שכזכור מהווה חלק מרשת התגמול העצבית ומגיבה ל פרצופים יפים .

ובתשובה לשאלתי "מדוע זאת יצירת אמנות" משיב פפרל: כי היא מוצגת במוזיאון !

אלומית ישי הינה פרופ´ עוזר לחקר המוח באוניברסיטת ציריך. בוגרת מכון ויצמן למדע והאוניברסיטה העברית בירושלים .